ניסוח שאלות הבהרה גרפולוגית לעורכי דין ולבית משפט
בדיקת מקוריות הדיון לפי משכירים מיוחדים
זיהוי חתימות מזויפות
זיהוי כתב אותנטי
זיהוי סוג הכתב הממוחשב ( סוג הפונט )
בדיקת מקוריות הדיון לפי משכירים מיוחדים
ניסוח שאלות הבהרה גרפולוגית לעורכי דין ולבית משפט
זיהוי חתימות מזויפות
השוואת כתב יד על מסמכים וחוזים
השוואת בין מסמכים שונים
חוזים , ירושות , שטר חוב , הסכמים , צוואות , תעודות משלוח
זיהוי כתב אותנטי
זיהוי סוג הכתב הממוחשב ( סוג הפונט )
השוואת בין מסמכים שונים
חוזים , ירושות , שטר חוב , הסכמים , צוואות , תעודות משלוח
השוואת כתב יד על מסמכים וחוזים
השוואת חתימות
בדיקת מקוריות המסמך ( הנייר ) לפי מכשירים מיוחדים
זיהוי זיוף חתימה על צ"קים חוזים או ערבות
אימות חותמות דין וממוחשבת
השוואת חתימות
בדיקת מקוריות המסמך ( הנייר ) לפי מכשירים מיוחדים
זיהוי זיוף חתימה על צ"קים חוזים או ערבות
בדיקת מקוריות וגיל המסמך בעיקר מסמכים ישנים
השוואת טביעות אצבע
אימות חותמות דין וממוחשבת
השוואת טביעות אצבע
בדיקת מקוריות וגיל המסמך בעיקר מסמכים ישנים
קצת עלינו...
אני אסלאם שוויקי, גרפולוג מוסמך ובורר משפטי. אני כאן לספק עבורכם מגוון שירותים רחב בכל הנוגע לגרפולוגיה ולגישור משפטי ובוררות. מטרתה של הגרפולוגיה המשפטית היא לסייע לבית המשפט להגיע לחקר האמת, ובשביל זה אני כאן!
לרשותי ניסיון עתיר שנים בתחום שמסייע לי לספק שירות מקצועי בכל הנוגע לתחומים אלו. במהלך השנים פיתחתי שיטות מיוחדות ויעילות בכדי לספק חקר מקצועי בדרך לצדק ולאמת.
תוך מתן שירות אדיב ומקצועי, בשילוב יחס חם, אמינות ושקיפות מלאה, תוכלו לקבל אצלי כל מה שאתם צריכים בכדי להוציא את הצדק לאור.
אז למה אתם מחכים? חייגו עוד היום לבירור פרטים נוספים.
שאלות נפוצות
בוררות – מי הוא בית המשפט המוסמך
תיקון חדש בחוק הבוררות (חוק הבוררות (תיקון מס` 4), התשע"ט-2018) אשר פורסם בתאריך 28/11/18 משנה את סמכותו העניינית של בית המשפט הדן בענייני בוררות.
ערב התיקון בית המשפט המוסמך לדון בענייני בוררות היה בית המשפט המחוזי זולת אם מדובר היה בבוררות אליה הגיעו הצדדים כהפניה מבית משפט ספציפי ואז הסמכות לדון היתה של בית המשפט המפנה.
על פי התיקון החדש, אשר חל על תובענה שנפתחה מיום פרסומו לעיל, בית המשפט המוסמך מוגדר: "בית המשפט המוסמך לדון, לפי כל דין, בעניין שהוסכם למסרו לבוררות".
מכאן שסמכותו של בית המשפט בענייני בוררות נגזרת מעתה מהסמכות של בית המשפט לפי נושא הבוררות. כך אם לדוגמה מסרו הצדדים להכרעת בורר תביעה כספית בסך 100,000 ש"ח, ועכשיו מבקשים להגיש בקשה לאישור הפסק או לביטולו, הרי שבית המשפט המוסמך לדון בבקשה הוא בית משפט השלום (שהוא המוסמך לדון בתביעה כספית בסך 100,000 ש"ח) ולא בית המשפט המחוזי, כפי שהיה ערב התיקון.
ע"י בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
לבקשת בעל דין, בית המשפט רשאי להעביר בורר מתפקידו באחד מהמקרים הבאים:
- נתגלה שהבורר אינו ראוי לאמון הצדדים.
- התנהגותו של הבורר במהלך הבוררות גורמת לעינוי דין.
- נבצר מהבורר למלא את תפקידו.
בהסכם בוררות שנחתם בין בעלי דין נקבע כי הסכסוך בין הצדדים יתנהל בפני בורר. האם בורר יתן החלטותיו ע"פ הדין המהותי וסדרי הדין הנהוגים בביהמ"ש? אם לא הותנה אחרת בהסכם הבוררות , אין חובה לפסוק ע"פ הדין המהותי וסדרי הדין של בימ"ש, אולם על הבורר חלה חובה לנמק את פסקו אלא אם הותנה אחרת בהסכם.
ככלל, אם קיים הסכם בוררות בין הצדדים, בית המשפט יפנה את הסכסוך לבוררות. עם זאת, בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות. הטעמים העיקריים הם: לא קיים הסכם בוררות בתוקף בין הצדדים, העניין בעל חשיבות ציבורית, סחבת בדיונים בין הצדדים לסכסוך, חשש מפיצול דיון. רשימת הטעמים פתוחה ונתונה לשיקול דעת בית המשפט.
בנובמבר 2008 קבע המחוקק את תיקון החוק, בחוק הבוררות (תיקון מס` 2), התשס"ט – 2008 (להלן: תיקון מס` 2). התיקון מוסיף שני מסלולי ערעור הסכמיים בהליך הבוררות. הצעת החוק הוגשה בהתאם ליוזמתו של עורך דין ישראל שמעוני, שיצאה לדרך עוד בשנת 2004 עם אמונה ופעילות עיקשת שהובילה את שינוי החוק.
רעיון השינוי נבע ממצבו של מוסד הבוררות בארץ אשר קרס ולא הותאם לשינויים הדינאמיים בעולם המשפט והעסקים. החוק העניק לבורר סמכות להכריע גורלות ואף לגרום לקריסה של יחיד או חברה ללא אפשרות ערעור.
הליכי הבוררות כמו אלו שנוהלו בפרשת אלי ארוך, שיקפו את המצב בו מוסד הבוררות אינו עונה על הזכות הבסיסית ביותר של קהילת העסקים והמשפט: הזכות לבקר את החלטת הבורר לגופה.
הדרך החדשה בהליך הבוררות עם ערכאת ערעור
המצב חייב מפנה בהליך הבוררות, כך שיותאם למתדיינים ויקבע בחוק זכות בסיסית לערעור. על פי תיקון מס` 2, נבדלת הדרך החדשה מהליך הבוררות הרגיל במספר חידושים והתאמות הנדרשים לתקופה הנוכחית בזכות הערעור ובחובת הבורר לנמק את הפסק. יחד עם החידושים, הליך הבוררות המקובל לא השתנה וסעיף 24 נותר בעינו עם חידוש בחובת הנמקת פסק הבורר.
סעיף 21א- ערעור בפני בורר
מסלול הערעור הראשון שהוסף בתיקון מס` 2, מקבל את ביטויו בסעיף 21א לחוק הבוררות תחת הכותרת "ערעור בפני בורר". מסלול זה מאפשר ניהול הליך ערעור בפני בורר, להבדיל מערעור בפני בית משפט. התנאי שנקבע ליישומו של מסלול הערעור הינו קביעת הצדדים בהסכם הבוררות כי פסק הבוררות ניתן לערעור בפני בורר. במקרה זה חלה חובה קוגנטית על הבורר לנמק את פסק הבוררות. לשם הסדרה יעילה של סדרי הדיון הוספה לחוק תוספת שנייה, שבה נכללים: חובת תיעוד של ישיבות הבוררות, המועדים להגשת הערעור, אופן הגשתו, התגובות על ערעור וערעור שכנגד, דרך ניהול ההליך וההכרעה בו, המועד למתן פסק הבוררות בערעור והנמקתו.
במטרה למנוע יתר ערכאות בהליכי בוררות, צומצמה זכות ביטול פסק הבוררות של הבורר הראשון והבורר שלערעור, לעילות הביטול (9) ו – (10) של סעיף 24 לחוק הבוררות: סעיף 24(9)- תכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור וסעיף 24(10)- קיימת עילה שעל פיה היה בית המשפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור עוד.
סעיף 29ב- ערעור ברשות לבית המשפט על פסק הבוררות
המחוקק הוסיף בתיקון מס` 2 מסלול ערעור נוסף, שזכה לכינוי "ערעור ברשות לבית המשפט על פסק הבוררות". הסעיף נועד, בין היתר, לאפשר למדינה לחזור ולהשתתף בהליכי בוררות. המסלול מאפשר לבעלי דין קיום הליך ערעור ברשות בפני בית המשפט על פסק הבוררות, בכפוף למספר תנאים: הראשון, הסכמת הצדדים על קיום הליך בוררות כמצוות סעיף 29ב וקביעה בהסכם הבוררות כי על הבורר לפסוק בהתאם לדין. השני, הסכמת הצדדים כי ניתן יהיה לערער על פסק הבוררות ברשות בית המשפט, וזאת אם נפלה בו טעות יסודית ביישום הדין שיש בה כדי לגרום לעיוות דין. ההליך יידון בפני שופט אחד וגם במסלול זה חלה חובת נימוק קוגנטית על הבורר. נוסף על כך, קיימת חובת תיעוד ישיבות הבוררות בפרוטוקול כאמור בסעיף 29ב (ב) לחוק. במידה ותתקבל רשות הערעור בפני בית המשפט, בעלי הדין יוכלו לטעון טענות בעניין ביטול הפסק על פי עילות הביטול שבסעיף 24 לחוק.
סעיף 24- ביטול פסק בורר והוספת סעיף בדבר הנמקת פסק הבורר
מסלול הבוררות המסורתי, עם אפשרות ביטול פסק בורר לפי סעיף 24, שאינו כולל ערכאת ערעור, נותר על כנו. עם זאת, לנוכח חשיבות ההנמקה ככלי לקבלת החלטה נכונה של הבורר, נקבע בתיקון מס` 2, סעיף ט"ו לתוספת הראשונה, כי גם אם הצדדים לא הסכימו שפסק הבוררות יהיה ניתן לערעור, תחול על הבורר חובת הנמקה, אלא אם הצדדים החליטו להתנות על כך במפורש בהסכם הבוררות.
משמעות הבחירה במסלול סעיף 24 היא שלא ניתן לערער על פסק הבורר אלא רק לבטלו בעילות הנוגעות לאופן ניהול ההליך ולא לתיקון טעויות בפסק הבורר. עם זאת, כעת לאחר שינוי החוק, שופט אשר ידחה בקשה לפי סעיף 24 יוכל לעשות כן בלב שלם מאחר ויהא סמוך ובטוח כי ניתנה למבקש האפשרות לקבל את יומו הן בהליך הבוררות והן בשלב הערעור בו ניתן היה לבדוק את תוכנו של פסק הבוררות על פניו השונים.
חובת נימוק פסק הבוררות
בתיקון מס` 2 נוספה חובה לנימוק פסק הבורר בכל מסלולי הבוררות. החובה היא קוגנטית בסעיף 21א וסעיף 29ב, אולם במסלול בוררות רגיל החובה קבועה בתוספת הראשונה לחוק וניתן להתנות עליה אם הצדדים החליטו כך במפורש.
המעבר מפסק בורר שאינו מנומק לפסק בורר מנומק בעל קרקע משפטית ועסקית כאחת, יוצר איכות אחרת של תוצאה. הצדדים רשאים להסכים או לחלוק על התוצאה, אך על פי המסלול החדש לבטח בסיסה יהיה מובן יותר. קיימת אפשרות לנסות ולערער על התוצאה במסגרת הדרך החדשה המוצעת על כלל הסיכונים והעלויות הכרוכים בכך, ויתרה מכך הערכאה בפניה יתנהל הערעור תוכל להתרשם ממהלך ההכרעה ואיכותו.חובת הנימוק הנכללת בתיקון החוק, היא חיונית והכרחית, כאשר מדובר בזכות ערעור על פסק הבוררות.
סיכום
חוק הבוררות המתוקן פותח דף חדש בספר החוקים שלנו. ערכאות הערעור, בסעיף 21א ובסעיף 29ב, כפי שנקבעו בתיקון לחוק, וחובת ההנמקה, יאפשרו לבעלי הדין לבקר את פסק הבורר היה ונפלה בו טעות ולקבל את יומם בהליך משפטי מלא, זכות שלא ניתנה להם טרם השינוי בחוק.
התיקון יוצר איזון בין זכות ערעור ראויה לבין שימוש ראוי בה ויוצר דרך חדשה לניהול הליך בוררות כחלופה ראויה למעוניינים לפתור מחלוקות מחוץ לכותלי בתי המשפט.
כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחבר אינו נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים
הבורר מוסמך להכריע כמעט בכל סכסוך שיופנה אליו בהסכמת שני צדדים. עם זאת, על פי סעיף 3 לחוק, ישנם עניינים שעל אף הסכמת הצדדים, להסכם הבוררות לא יהיה תוקף, כגון: ענינים לא חוקיים, חוזה לא חוקי, זכויות עובד ושכירות מוגנת. כמו כן, גם כשמדובר בזכויות שתקפות כולי עלמא, כמו בעלות במקרקעין ועניינים הקשורים במעמד אישי כמו אזרחות או אבהות, הבורר, אינו מוסמך לדון בסכסוך ופסק שיינתן בעניין כזה, ייתכן ותקום עילה לביטולו.
במהלך דיון אזרחי בבית המשפט הודיע השופט כי הדיון ארוך ומתמשך ולכן הוא מעביר את הדיון לבוררות בפני בורר מקצועי. אחד הצדדים אינו מודע להחלטה, האם השופט רשאי לתת החלטה מסוג זה? השופט לא היה מוסמך להעביר את העניין לבוררות ללא הסכמת הצדדים כולם.
ראשית, יש להקפיד לקבוע בהסכם הבוררות מיהו הבורר, על מנת שבפרוץ הסכסוך כשהצדדים אינם מסוגלים להסכים ביניהם, תהיה הסכמה מיהו הבורר. אם לא נתמנה בורר לפי ההסכם, או שהבורר שנבצר מהבורר שנבחר למלא את תפקידו, רשאי בית המשפט לעשות כן אך רק לאחר שמבקש המינוי נתן לצד שכנגד הודעה בכתב ולא נענה תוך שבעה ימים מהיום שנמסרה ההודעה. מעמדו של הבורר שנתמנה על ידי בית המשפט, דינו כדין בורר שנתמנה על ידי צדדים להסכם הבוררות.